25 בספטמבר 2012

הציון המעצים

הרבה מאד נאמר בגנותם של הציונים. המבחנים הסטנדרטיים והביקורת הנלווית אליהם הוציאו "שם לא טוב" לציונים, לצורך של מערכת החינוך לסווג ולקטלג תלמידים בכל זמן נתון, על חשבון העמקה בתהליך החינוכי, בחיבור ל"מהות הפואטית" של הלמידה.

אני מלמדת סרטוט ותקשוב בבית ספר על יסודי לחינוך מיוחד- תלמידים בעלי לקויות למידה מורכבות. בשיעורי הסרטוט התלמידים מקבלים דוגמאות לדגמים גרפיים, ומסרטטים אותם תוך התייחסות לכיוונים, למידות וכד'. כל העבודות מוגשות לבדיקה, ומוחזרות לתלמידים עם משוב מילולי (תומך אך ענייני) וציון מספרי. 
בשבוע שעבר החזרתי עבודה לאחת התלמידות (תלמידה חדשה בבית הספר). בעשר הדקות שלאחר מכן היא הייתה עסוקה בניהול מספר שיחות טלפון נרגשות, בכולן נשמע טקסט אחיד: "קיבלתי 100 בסרטוט!". למרות שלא מקובל לנהל שיחות טלפון בשיעור, המעמד היה מרגש מכדי שאוכל להפריע לו. לאחר מכן היא סיפרה לי שמעולם, מאז כיתה א' ועד היום, לא קיבלה ציון 100.

תלמידים בעלי לקויות למידה ש"שורדים" בבתי ספר הרגילים לאורך שנים, עד הגעתם למסגרות החינוך המיוחד, חווים קשיים ותסכולים רבים בלמידה, דבר המשפיע על הדימוי העצמי והבטחון העצמי שלהם. ריצ'ארד לאבוי בספרו "פריצת דרך במוטיבציה" כותב: "בעבור ילדים הלימודים הם משלח ידם- ובית הספר- מקום עבודתם; והיא נכשלה על בסיס יומיומי בעבודתה".
המשוב בתהליך הלמידה הוא כלי מעצב עבור התלמיד, כלי שעוזר לו להתכוונן אל המקומות היותר מדויקים בלמידה. הציון הנו אחד המדדים לרמת ההצלחה. בעבודה עם תלמידים לקויי למידה, אחת המטרות היותר משמעותיות בעיני היא "להחזיר לעצמם את עצמם", לאפשר להם להתחבר שוב לחוזקותיהם, לתמוך בהם במציאת הדרך האישית שלהם אל האמון העצמי.

הוראת תלמידים לקויי למידה צריכה להיות מותאמת לצרכיהם הספציפיים. לאבוי (2008) מציע להשתמש בהוראה המותאמת במאפייני הפעולה של מאמני הספורט: הכרות עם כל השחקנים, שימוש בצדדים החזקים של כל שחקן, הקניית כישורים חדשים באופן אטי ותוך תרגול רב עד להגעה לשליטה, וכן בחינה והערכה על בסיס יומיומי, באופן שאינו מאיים.

הערכה חשובה בתהליך הלמידה מכיוון שהיא נותנת לתלמיד את הסקאלה שבתוכה עליו להתכוונן, מאפשרת לו להבין מה היעדים שלפניו. הציון כמדד מוחשי עבור התלמיד, ובלבד שנשען על דרך הוראה מותאמת, יכול להוות כלי מעצים, אמצעי להבניית המסוגלות האישית והאמון העצמי.



מקורות: 
לאבוי, ר' (2008). פריצת דרך במוטיבציה- 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם. חיפה: אמציה.

2 comments:

  1. היי ענבל, קראתי את הבלוג, ונהניתי לראות קווי חשיבה המוצאים במתן ציון את הדרך להעצמת התלמיד והעלאת דימוי עצמי... אני חושבת שבתהליך ההוראה עלינו המורים מוטלת האחריות לאפשר לתלמידנו "להצליח בבחינות" על מנת שיאמינו בעצמם ויטפחו דימוי אקדמי תקין ותחושת מסוגלות. זכו תלמידייך על שאת מאפשרת להם את החוויה הזו תוך הובלתם למבחנים נורמטיביים כשאר חבריהם בבתי הספר שאנו מכנים רגילים...
    כל הכבוד!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הדברים שכתבת, אכן ההוראה בחינוך המיוחד (ומקווה שגם בחינוך הרגיל...) מחייבת בכל רגע שמירה על ערנות לגבי מערכת היחסים העדינה הזו שבין תמיכה ומתן תחושת הצלחה, לבין שיקוף המציאות. בחיים- כמו בחיים- אין מתכון אחד מנצח. נדרשים הקשבה וחיפוש בכל רגע נתון. אבל זה כל היופי שבדבר.

      מחק

תודה על התייחסותך