העידן הטכנולוגי כשלב אבולוציוני

האם העידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים מביא לשינוי אבולוציוני של האנושות?
האם ההתנסויות הטכנולוגיות יוצרות הקשרים נוירולוגיים חדשים, הגורמים לשינוי מבני במוח?


בשנים האחרונות נערכו מחקרים על השפעת הגלישה באינטרנט על מבנה המוח.
בכתבה שפורסמה ב"כלכליסט" בתאריך 8.2010 מתוארות מספר מגמות:

• "משבר היצירתיות"- למרות עלייה במנת המשכל של צעירים אמריקאים שנבדקו מאז שנת 1984, רמת היצירתיות והמקוריות שלהם בפתרון בעיות דעכה. הנסיגה ביצירתיות נצפתה החל משנת 1990. 
• הרגלי קריאה הפכו להרגלי סריקה מאומצת- חוסר מיקוד וריכוז.
• אבדן יכולות שכליות: אנשים שגולשים באינטרנט זמן ממושך מפתחים יכולת תפיסה מהירה ומיומנות בקבלת החלטות, אך משלמים מחיר באי היכולת להתרכז, להעמיק ולנתח, וסובלים מאבדן יצירתיות, פגיעה בזיכרון, והידרדרות באיכות עבודתם.
• החוקר אבוג'אודה גילה שמעבר מהיר בין דפי האינטרנט גורם למוח לשחרור מנות קטנות של דופמין, דבר הפוגע בזיכרון לטווח קצר וביכולת המיקוד, ויכול ליצור הפרעת קשב.
• הפסיכיאטר גארי סמול גילה שבשעת גלישה באינטרנט מופרשים ההורמונים קורטיזול ואדרנלין, אשר מופעלים בד"כ במצבי סטרס, ותפקידם האבולוציוני לסייע לאדם לשרוד בסביבה מלאת הפתעות וסכנות. כמות מופרזת מהורמונים אלו גורמת לאורך זמן לפגיעה זמנית בזיכרון ובכושר ההבחנה.

עפ"י ממצאים אלו וממצאים נוספים המובאים בכתבה, נראה שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך מואץ- לא של מיומנויות בלבד, אלא של שינוי בתפקוד ובמבנה המוח, שהוא האחראי על התפקוד הכולל שלנו.

האם זהו שינוי לרעה? האם זהו שינוי שגורם לנו להתאים לעולם שבו אנו חיים, ולפיכך הוא שינוי לטובה?

עפ"י תורת האבולוציה- שינוי הוא תמיד לטובת ההתאמה שלנו למציאות.

האם באמת ה"שיפור" האבולוציוני כולל הפחתה במיומנויות אקדמיות ורגשיות?

אני נשארת עם סימני שאלה, עם סוג של קונפליקט פנימי בין התפיסות הפנימיות שלי לבין מה שהמציאות החיצונית מראה לי.