בתי המתבגרת יושבת ומתקשרת עם העולם דרך האייפוד שלה. עיקר התקשורת מתקיימת באנגלית, רוב הזמן ע"י כתיבה. היא שומעת בעיקר שירים באנגלית, משחקת בעיקר באנגלית (כאשר המשחקים מכילים טקסט), משוחחת בצ'אט עם אנשים מהעולם באנגלית.
כשאני מגדירה את הזהות שלי, אני תופסת את עצמי כישראלית. בתי תופסת את עצמה הרבה יותר כאזרחית העולם. יש לה ידיעה פנימית שחשוב לדעת אנגלית ברמה טובה, ככל הנראה מכיוון שזו השפה הרשמית של מי שהוא אזרח העולם.
זה לא רק שהיא "ילידה דיגיטלית" ואני לא. זו לא רק השליטה באמצעים הטכנולוגיים, שנגישה הרבה יותר למי שנולד למציאות הטכנולוגית. זה כבר הרבה מעבר- מדובר בתפיסת זהות שמשתנה.
בסרטון הקצר שפרסם משרד הקליטה מוצג ילד שמנסה להעיר את אביו שנרדם. כשהוא קורא לו "daddy" האב אינו מגיב וממשיך לישון. כשהוא לוחש "אבא" האב מתעורר מיד. הילד מדבר עברית ואנגלית, הוא חי במציאות שבה הזהות הלאומית מורחבת, אינה ספציפית, מאפשרת לו להיות אמריקאי וישראלי בו זמנית. האב לעומתו, חווה את עצמו כישראלי.
מעניין לראות איך תשפיע השתנות תפיסת הזהות על מציאות החיים שלנו כאן.
כשאני מגדירה את הזהות שלי, אני תופסת את עצמי כישראלית. בתי תופסת את עצמה הרבה יותר כאזרחית העולם. יש לה ידיעה פנימית שחשוב לדעת אנגלית ברמה טובה, ככל הנראה מכיוון שזו השפה הרשמית של מי שהוא אזרח העולם.
זה לא רק שהיא "ילידה דיגיטלית" ואני לא. זו לא רק השליטה באמצעים הטכנולוגיים, שנגישה הרבה יותר למי שנולד למציאות הטכנולוגית. זה כבר הרבה מעבר- מדובר בתפיסת זהות שמשתנה.
בסרטון הקצר שפרסם משרד הקליטה מוצג ילד שמנסה להעיר את אביו שנרדם. כשהוא קורא לו "daddy" האב אינו מגיב וממשיך לישון. כשהוא לוחש "אבא" האב מתעורר מיד. הילד מדבר עברית ואנגלית, הוא חי במציאות שבה הזהות הלאומית מורחבת, אינה ספציפית, מאפשרת לו להיות אמריקאי וישראלי בו זמנית. האב לעומתו, חווה את עצמו כישראלי.
מעניין לראות איך תשפיע השתנות תפיסת הזהות על מציאות החיים שלנו כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התייחסותך