התחלה

פוסט ראשון בבלוג שלי. אני מרגישה שזה קצת כמו פגישה עם עצמי. אני מדברת את עצמי לעצמי. כל הזמן ברקע נשארת הידיעה שעוד מעט זה כבר לא יהיה שלי, המידע הזה יהיה נחלת הכלל. ובכל זאת יש בכתיבה הזו משהו אינטימי.
אני מרגישה שאחד התהליכים היותר משמעותיים שעברתי במהלך הסמסטר האחרון, הוא ההפנמה שפרטיות שייכת ל"עולם הישן". לא לגמרי, לא בכל תחום, ובכל זאת- עד לא מזמן לא שמתי תמונה בפייסבוק. נמנעתי מלרשום את השם המלא שלי על דברים שעשיתי ונמצאים ברשת. רציתי להימנע מחשיפה, הרגשתי שזכותי לשלוט במידת החשיפה שלי בעולם. ככל שהזמן עובר אני מבינה שזו אשליה. אני מתרגלת לרעיון של ויתור על שליטה (רעיון שבכלל בחיים רצוי להיפרד ממנו), לכן כנראה שעכשיו זה הרגע להיכנס למשחק, לשחק בכל הכלים שהעולם הזה מציע.


הבלוג שלי ילווה את הלמידה במגמת "תקשוב ולמידה". יש לי מושג כללי בלבד על הכיוון אליו הוא יתפתח בהמשך. אני מניחה שהוא יעסוק בתכנים שיעלו בקורסים, במאמרים מעניינים שיפעילו את החשיבה שלי בתחומי התקשוב והחינוך, אך למעשה- יותר מהכול אני מעוניינת באי ההגדרה. אני לא רוצה להתוות דרך מראש. אני רוצה ללכת בדרך, לפגוש את הדברים, ולצמוח מהמפגשים הללו. מעוניינת להישאר עוד קצת בתחום אי הוודאות,  כי משם בדרך כלל אני מגיעה הכי רחוק של עצמי. לשם אני מעוניינת להגיע.