עיתון אינטרנטי או מודפס על נייר? כוחו של הרגל

בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים, כאשר ספרים ואנציקלופדיות נותרים ללא כל שימוש עקב זמינות הידע המאפיינת את האינטרנט, כאשר מהדורות עיתון מודפס על נייר מפנות את הדרך לעיתונים הדיגיטליים, כאשר כמעט כולנו מחוברים דרך קבע לסמארטפונים שלנו ומקבלים עדכונים ומידע בכל נושא שמעניין אותנו בזמן אמיתי, היה נראה לי אך טבעי להביא את המשב הטכנולוגי הזה אל תוך בית הספר באמצעות הפקת עיתון בית ספרי.
אני שייכת לדור "המהגרים הדיגיטליים", הדור שלא נולד וצמח לתוך ההוויה הדיגיטלית. אנחנו נדרשנו ללמוד את מיומנות הקיום בסביבה אינטרנטית על מנת להיות שייכים, רלוונטיים. רבים מאיתנו עדיין עורגים לספר הכתוב, למגע, לריח, להוויה של שיטוט בעולמות רחוקים דרך המדיה המוכרת כל כך.
התלמידים שלי לא שם. הם "ילידים דיגיטליים", הם גדלו בסביבה זמינה של מכשירים דיגיטליים כגון מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. את המידע שלהם הם צורכים מאתרי אינטרנט, בדרך כלל באמצעות מדיה אודיו- ויזואלית, את החברויות שלהם הם מתחזקים בפייסבוק, קשר העין- יד שלהם מהיר ואיכותי ברמות מעוררות קנאה, אבל ספר כתוב? לא, זו לא המדיה שלהם.
אני מלמדת בבית ספר לחינוך מיוחד, שבו תלמידים בעלי לקויות למידה מורכבות. ילדים שאינם סובלים מלקויות למידה אינם נוטים היום לקרוא ספרים (למעט "חובות" במסגרת שיעורי ספרות). עבור לקויי למידה קריאת טקסטים היא משימה מורכבת הרבה יותר, ועל כן צריכת מידע באמצעים חלופיים שהאינטרנט מאפשר, כגון סרטונים, מסייעת לעקוף חלקית את הלקות.

אני עובדת עם קבוצת תלמידים מכיתות ז'-י"ב על הפקת עיתון בית ספר, באמצעות יחידת לימוד שפיתחתי במהלך הלימודים במגמת תקשוב ולמידה. זו פעם ראשונה שמופק בבית הספר עיתון (למעט עיתונים שכבתיים או כיתתיים בודדים), ולכן אין מסורת לגבי הפורמט המתאים לו. לאורך תהליך פיתוח יחידת הלימוד היה ברור לי שהתלמידים יבחרו בעיתון אינטרנטי, כי "שם הם חיים", אך עדיין היה חשוב לי להציג בפניהם את החלופות, עיתון מודפס על נייר ועיתון אינטרנטי, על מנת שיערכו בחירה מושכלת.
חשוב לציין שהתלמידים שבחרו להצטרף לצוות העיתון ציינו בשלב הגשת המועמדות את "כוונתם המקצועית": שאיפתם להיות כתבים, צלמים, עורכי סרטים וכד'. יותר ממחצית מהצוות בחר בתחום הגרפי, שכמובן יש לו מקום נרחב, לעיתים בלעדי, בעיתון אינטרנטי.

עיתון אינטרנטי או מודפס על נייר?

בשלב הבחירה בין עיתון אינטרנטי לעיתון מודפס על נייר, עלו טיעונים רבים לטובת עיתון אינטרנטי, כגון התאמה לתלמידים לקויי למידה שיכולים לצפות בסרטונים או להאזין לכתבות מדובבות, חדשנות ועדכניות, זמינות מכל מקום ובכל זמן, לא קיימת עלות כספית, שמירה על הסביבה וכד'. יתרונות עיתון הנייר כללו בעיקר את האפשרות לגלגל אותו לצורך קטל זבובים, וכן האפשרות ללכת איתו לשירותים, שתי איכויות מרשימות, אבל בהקשר של עיתון בית ספר, יתכן שמעט פחות משכנעות...
ועדיין, בשיחות לא רשמיות עם התלמידים הבנתי שרבים מהם מעדיפים עיתון נייר, מהסיבה ש"עיתון זה מנייר", "גם בבית הספר הקודם שלנו היה עיתון מנייר", "תמיד רציתי שגם בביה"ס שלי יהיה עיתון, כזה שמחזיקים אותו". היתה שם ערגה למוכר ולידוע, למסורתי, לעולם וודאי המורכב מאוסף פריטים ידועים מראש.

מתוך רצון לצמצם את השלכות ההתרפקות הזו על מסורת עיתון הנייר, פניתי לצוות ההנהגה הירוקה, הפועל בהנחייתה של ריקה ליטרט, ואני שותפה בו. תפקיד הצוות להוביל את כלל בית הספר למודעות אקולוגית והתנהלות מעשית "ירוקה". תלמידי ההנהגה הירוקה קיימו דיון בנושא, והחליטו שלא יאפשרו להוציא בבית הספר עיתון מודפס על נייר, מכיוון שהפקתו תגרום לפגיעה במערכת האקולוגית של כדור הארץ (כריתת יערות, צריכת משאבי ייצור ושינוע, זיהום הסביבה וכד').
התלמידים החליטו לנקוט עמדה חד משמעית ולהתערב בדיון צוות העיתון באמצעות הפקת סרטון קצר הממחיש את ההשלכות האקולוגיות של בחירה בעיתון מודפס על נייר. הסרטון הוצג לתלמידי צוות העיתון במהלך הדיון בקבוצתם.

לא לעיתון נייר! הנהגה ירוקה, שפרירים ב'

להפתעתי הרבה, לאחר תהליך שאם מסתכלים עליו במבט אובייקטיבי, ניתן לראות שהוא מצביע באופן ברור על בחירה בעיתון אינטרנטי, מתוך צוות של 16 חברי עיתון, הצביעו 8 בעד עיתון אינטרנט ו-8 בעד עיתון מודפס על נייר.
בשאלה של חדשנות מול מסורת, רלוונטיות וצרכים מול הרגלים, עדיין אין הכרעה.

כנראה שנצטרך לחשוב על שילוב של הדברים, לפחות עד שהלא מוכר החדש יהפוך למוכר ובטוח ויאפשר להתקדם הלאה, לעבר לא מוכר חדש.