ילדים בעלי לקויות למידה מתקשים בחלקם ברכישת הקריאה. במאמר "שימוש ב iPad לשיפור מיומנויות למידה אצל ילדים בעלי ADHD" שהתפרסם באתר מס"ע/ מכון מופ"ת ביוני 2012, מצוין מקרה של שימוש באייפד לצורך שיפור מיומנות הקריאה אצל ילד בגיל בי"ס יסודי, בעל הפרעת קשב וריכוז. נאמר שבתוך שישה שבועות התקדם הילד בקריאה ברמה של השלמת שנת לימודים. השימוש באייפד איפשר לילד להתרכז במשימות עיוניות, דבר שלא הושג קודם לכן במשך חמש שנים של למידה בשילוב טיפול תרופתי.
יש משהו מאד אפנתי בשילוב האייפד בלמידה. זה עדכני, עכשווי, אפוף בהילת חדשנות. נכון, זה יכול גם לתמוך בלמידה: מסך האייפד (או המחשב) הינו בעל פוטנציאל לרכז את הילד בעל הפרעת הקשב והריכוז. הוא יכול לאפשר מיקוד בנושא מסויים, או "קופצנות" בין תחומי למידה שונים, בהתאם ליכולתו של הילד להתרכז במשימה לאורך זמן. הוא פונה למספר ערוצי קלט (חזותי, שמיעתי, תחושתי), ובנוסף לכך, הוא הכלי שהילד גדל איתו, דובר את השפה שלו.
עם זאת, חשוב לזכור שלכל ילד יש את ערוצי הקלט האישיים שלו. ילד שערוץ הקלט המרכזי שלו תנועתי, ילמד באופן מיטבי תוך שילוב פעילות גופנית. ילד שחשובה לו האינטראקציה האנושית, ילמד טוב יותר דרך שיח/ דיאלוג עם המורה. יש ילדים שזקוקים להגדרת גבולות הלמידה, ומעדיפים לראות דף, שבאמצעותו יודעים מתי מתחילה המשימה הלימודית ומתי מסתיימת, גבול שלא בהכרח מתקיים בעולם הממוחשב, שבו המידע, כולל מטלות לימודיות, הנו אין סופי.
בתהליך הלמידה, בפרט אצל ילדים לקויי למידה, יש חשיבות רבה לשילוב אמצעים שונים, תוך חיפוש מתמיד של אמצעי הלמידה הנכון עבור ילד ספציפי.
המחשב / האייפד הוא רק עוד אמצעי. הוא כלי מרכזי, מאפשר מגוון עצום של התנסויות, ככל שהזמן חולף נוספות לו עוד אפליקציות שהופכות אותו למיטבי יותר, אך חשוב שהפדגוגיה והבנת צרכי הילד תוביל את תהליך הלמידה, והטכנולוגיה תישאר ברקע של קבלת ההחלטות, כאחד מכלי העזר של המורה בתהליך הלמידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התייחסותך